בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     אפיגנטיקה
     ארכיאולוגיה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     השכלה גבוהה
     חינוך
     כימיה
     מדעי המוח
     מדעי כדור הארץ
     פרקינסון
     קרימינולוגיה
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 5567 - תודה על התשובה, עדיין לא הבנתי תאריך: 26/2/2012
תחומי דעת:  פיזיקה  
זוהי שאלת המשך, לצפייה בשאלה המקורית לחצו כאן
פרופ' טל שלום וברכה, תודה על התשובה, הבנתי שהשוני בין התיאוריות מתבטא בתיאוריה המתמטית, במשוואות ובניבוי שלהן.

השאלה שלי הייתה יותר בתחום פופולריזציה של הרעיונות. עדיין לא הבנתי האם בתפיסה של איינשטיין עדיין קיים מושג הכוח (או השדה), מי מפעיל אותו, על מה, ע"י מה הוא מתווך ולבסוף כיצד הכל קשור לתמונה הגיאומטרית של מרחב עקום.

אשמח אם תוכל להגיב, תודה.
תשובה מאת: פרופ' טל אלכסנדר
   

שלום


תורת היחסות הכללית של אינשטיין היא תורה גיאומטרית של הכבידה. הכבידה אינה נחשבת עוד ככוח, אלא מוצאת את ביטויה כעיקום של המרחב-זמן. בתפיסה הניוטונית, פלנטה שנעה סביב כוכב בין שתי נקודות 1 ו-2 לאורך המסלול, עושה זאת לאורך קשת, ולא לאורך הישר שמחבר בין הנקודות (שהוא המרחק הקצר ביותר בינהן במרחב שטוח), מכיון שפועל עליה כוח. לעומת זאת בתפיסה היחסותית שום כוח לא פועל על הפלנטה, והיא אכן נעה בתנועה חופשית לאורך הקו הקצר ביותר המחבר בין 1 ו-2, אלא שמסת הכוכב מעקמת את הגיאומטריה של המרחב סביבו למעין צורת משפך, כך שהמרחק הקצר ביותר הוא לאורך קשת.


פרשנות של כוח כגיאומטריה אפשרית עבור כבידה רק בגלל ההנחה שכל הישויות הפיזיקליות, ללא יוצא מן הכלל (חלקיקים, גלים) מושפעות באותו אופן בדיוק ע"י הכבידה ולכן ינועו על אותו מסלול בדיוק (בהעדר כוחות אחרים, לא כבידתיים). הדבר אינו אפשרי עבור הכוח האלטרוסטטי למשל, וזאת למרות שלמשוואת הכוח שלו צורה דומה מאוד לזו של כוח הכובד, מכיון שחלקיקים טעונים וניטרליים נעים בנוכחותו על מסלולים שונים. במצב כזה אין טעם לנסות לפרש את הכוח כתכונה עצמית (עקמומיות) של המרחב, שכן המרחב אמור להיות משותף לכל העצמים הפיזיקאליים שנמצאים בו.


בגבול של שדה כבידה חלש ניתן להציג בקירוב את המרחב העקום במקצת של יחסות כללית כסכום של מרחב שטוח ועוד תיקון קטן, שלאחר כמה שלבים הופך בסופו של דבר במשוואות התנועה לכוח הכובד הניוטוני. כך מתבצע בפועל הקישור בין שתי התפיסות השונות כל כך של הכבידה בגבול החלש המשותף לשתיהן. בגבול הנגדי, של השדה החזק (למשל ליד חור שחור) ההבדל בין שתי התפיסות הופך גדול ומהותי, ואין אפשרות לפשר בינהן - רק אחת יכולה להיות נכונה. כל העדויות הנסיוניות מצביעות על כך שתורת היחסות הכללית (כבידה היא עקמומיות מרחבית) היא הנכונה, וזה אומר שהיא גם הנכונה בגבול החלש. תורת הכובד הניוטונית (כוח במרחב שטוח) אינה אלא קירוב שניתן להשתמש בו מטעמי נוחיות כשהדיוק הנדרש אינו מאוד גבוה, ותו לא.


בברכה

טל


פרופ' טל אלכסנדר
פיסיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה
מכון ויצמן למדע

לשאלה זו נשאלה שאלת המשך, לצפייה לחצו כאן
הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
תגובות      [ הוסף תגובה ]
 
1 תודה רבה על התשובה המפורטת
מאת: אריאל גליל     //


שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up