בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     אפיגנטיקה
     ארכיאולוגיה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     חינוך
     כימיה
     מדעי המוח
     מדעי כדור הארץ
     פרקינסון
     קרימינולוגיה
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 5364 - סוכרוז בבננה תאריך: 1/4/2012
תחומי דעת:  ביוכימיה [ ביולוגיה ]  , בוטניקה [ ביולוגיה ]  , מזרע לזרע [ ביולוגיה - 1 ]  

על פי הידוע לי במהלך הבשלת הבננה נוצרים בפרי סוכרים שונים ,דוגמת גלוקוז, וסוכרוז. בהנחה שמקור הסוכרים הוא בפירוק עמילן, לא ברור לי מהו מקור הסוכרוז, הרי עמילן מורכב ממולקולות גלוקוז בלבד. האם חלק מגלוקוז הופך לפרוקטוז ומהתרכבות של שניהם נוצר הסוכרוז? אם זה התהליך, מה יכול להיות היתרון האבולוציוני שבכך, הרי פעולות מסוג זה דורשות אנרגיה?


תודה רבה,


אלה.

תשובה מאת: פרופ' אילת פישמן
   

שלום,

שאלתה של אלה מתיחסת לנושא של פיסיולוגיה של הצמח.

זו לא המומחיות שלי אבל מצאתי מאמר שיכול להסביר את התשובה ואני מצרפת אותו.

בננה אכן מכילה 25% עמילן בפרי הלא בשל. עם תהליך ההבשלה, תוך כדי הנשימה בתוך המיטוכונדריה, משתחרר ATP שמשמש כמקור אנרגיה לסינטיזה של UDG-גלוקוז, הסובסטרט לסוכרוז.

התיווך לתהליך נעשה באמצעות אנזים פוספורילאז, ועליה בריכוז הסוכרוז בבננה נמצאת בקורלוציה עם האנזים sucrose phosphate synthase אשר משתמש ב UDG-גלוקוז כסובסטרט.

אני מניחה שהסיבה האבולוציונית לתהליך נובעת מ"הרצון" של הבננה להמשיך את קיומה. היא מעונינת שבע"ח או ציפורים יאכלו את הפרי ויפיצו את הזרעים. על מנת שהפרי יהיה אטרקטיבי, יש צורך בטעם וריח אשר ימשכו את בע"ח.

בברכה,

פרופ' אילת פישמן

פרופ'
אילת פישמן
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up