בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
בשער האזרחות
מודל הדמוקרטיה הישראלית

החברה הישראלית מתמודדת מראשית קיומה עם בעיות כבדות משקל הכוללות, לצד הבעיה הקיומית הנובעת מהקונפליקט המתמשך עם העולם הערבי, את ההתמודדות עם שסעים פנימיים על רקע אופייה הסקטוריאלי. החשובים  מבין שסעים אלו הם השסע האתנו-לאומי בין היהודים והערבים אזרחי ישראל, הקשור אך אינו חופף במלואו לסכסוך הישראלי-ערבי, והשסע בין יהודים דתיים וחילוניים. לצדם של אלה, קיימים  שסעים אחרים, דוגמת השסע העדתי בין מזרחיים לאשכנזים, בין ישראלים ותיקים לבין יוצאי בריה"מ לשעבר, בין מרכז ופריפריה, ובין עשירים ועניים. כל השסעים הללו, שיש בינם לבין עצמם זיקות מסוגים שונים, מעמידים את הדמוקרטיה הישראלית בפני אתגרים לא פשוטים. משום כך, יש חוקרים המאפיינים את הדמוקרטיה הישראלית כ"דמוקרטיה תחת לחץ". אסופת המאמרים הנכללת ב"מודל הדמוקרטיה הישראלית" נועדה לסייע בהבנת ההשפעות של הלחצים דלעיל על דמותו של המשטר הדמוקרטי בישראל ועל יכולתו  להתמודד עם האתגרים העומדים בפניו.

בעיקרו של דבר, השאלות המרכזיות אליהן מתייחסים המאמרים הנכללים באסופה הן האם קיימת סתירה בין היות מדינת ישראל מדינה יהודית לבין היותה מדינה דמוקרטית, האם משטר דמוקרטי עולה בקנה אחד עם אופייה היהודי של המדינה, מהן ההשפעות של המבנה הסקטוריאלי והשסעים הקיימים בתוך החברה הישראלית על אופייה הדמוקרטי, וכיצד כל אלה משפיעים על ההתפתחויות ההיסטוריות בזהות הקולקטיבית הישראלית. במסגרת זו יידונו סוגים שונים של מודלים דמוקרטיים "קלאסיים", כגון הדמוקרטיה הליברלית האינדיווידואלית, הדמוקרטיה הליברלית-רפובליקנית, הדמוקרטיה הרב-תרבותית והדמוקרטיה האתנית. 

אנו סבורים שהסוגיות המוצגות באסופת המאמרים קרדינאליות לדמוקרטיה הישראלית, ואנו מקווים שהיא תעורר הד ציבורי ותעודד קיום דיון פורה ומשכיל בכיתות.

פרטים ביבליוגרפיים:

אפרים יער וזאב שביט. 2003. "תהליכים ומגמות בזהות קולקטיבית", בתוך אפרים יער וזאב שביט (עורכים) מגמות בחברה הישראלית, כרך ב', עמ' 1269-1245. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

אלכסנדר יעקובסון. 2010. הידיעות של מותה של הדמוקרטיה הישראלית מוקדמות מדי, המרחב הציבורי, גיליון 4, עמ' 174-167.

מנחם מאוטנר. 2011. "משבר הרפובליקניות בישראל", משפט ואדם - משפט ועסקים, כרך יד, עמ' 594-559.  

סמי סמוחה. 2000, "המשטר של מדינת ישראל: דמוקרטיה אזרחית, אי-דמוקרטיה או דמוקרטיה אתנית?", סוציולוגיה ישראלית ב(2), עמ' 630-565.

בנימין נויברגר. (בהדפסה). הדמוקרטיה הישראלית- שורשים, התפתחות, משברים, כתמים. עמ' 116-84, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

רכזי הסדרה:  פרופ' אפרים יער, פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה ולפסיכולוגיה חברתית. וד"ר  יעל שומר, ד"ר למדעי המדינה באוניברסיטת תל-אביב.

כל הסדרות
המאמרים
רכזי הסדרה
פרופ' אפרים יער , ד"ר יעל שומר
תהליכים ומגמות בזהות קולקטיבית
מאת: פרופ' אפרים יער , ד"ר זאב שביט
הידיעות על מותה של הדמוקרטיה הישראלית מוקדמות מדי
מאת: פרופ' אלכסנדר יעקובסון
משבר הרפובליקניות
מאת: פרופ' מנחם מאוטנר
המשטר של מדינת ישראל
מאת: פרופ' סמי סמוחה
תפיסות שונות של מדינה יהודית ודמוקרטית
מאת: פרופ' בני נויברגר


על הכותבים
פרופ' אפרים יער

אפרים (אפי) יער עומד כיום בראש תוכנית אוונס והתוכנית הבינלאומית ליישוב סכסוכים וגישור באוניברסיטת תל אביב. בעבר כיהן כדקאן הפקולטה למדעי החברה וכראש מרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום. ב-1997 היה הזוכה הראשון בפרס פולברייט על-שם יצחק רבין על הישגיו בחקר השלום והדמוקרטיה. משנת 1994 ועד היום מנהל, בשיתוף עם פרופ' תמר הרמן, את פרויקט "מדד השלום". תחומי ההתמחות העיקריים של פרופ' יער הם החברה הישראלית, הסכסוך הישראלי-ערבי ומחקר השוואתי בין-תרבותי.

מידע נוסף
 
ד"ר יעל שומר

ד"ר למדעי המדינה באוניברסיטת תל-אביב. יעל הצטרפה לסגל הקדמי בשנת 2010, ולפני הצטרפותה למדה לתואר הד"ר באוניברסיטת וושינגטון בסנט-לואיס ארה"ב. מחקריה של יעל עוסקים בפוליטיקה השוואתית, מוסדות פוליטיים ופוליטיקה ישראלית. היא מתעניינת בהתנהגות חברי פרלמנט, בשיטות בחירה ובמפלגות וכן במתודולוגיה כמותנית.

מידע נוסף
 
ד"ר זאב שביט

ד"ר שביט הוא תושב תל-אביב ומלמד סוציולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי. את עבודת הדוקטורט כתב באוניברסיטה העברית בהדרכת פרופ' משה ליסק על הפעילות התרבותית של תנועת העבודה בשנות ה-20. תחומי העניין האקדמיים של ד"ר שביט הם: סוציולוגיה של החברה הישראלית, יחסים אתניים, זהות קולקטיבית, מרחב ומקום בחיים החברתיים.

 
פרופ' אלכסנדר יעקובסון

פרופ' אלכסנדר יעקובסון, מרצה לחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית. עוסק בהיסטוריה העתיקה: דמוקרטיה, בחירות, דעת קהל ופוליטיקה עממית, במיוחד ברפובליקה הרומית, וכן באידאולוגיה ותעמולה קיסרית בקיסרות הרומית  המוקדמת. תחומי מחקר בהיסטוריה המודרנית: דמוקרטיה, זהות לאומית, מדינת לאום, זכויות המיעוטים הלאומיים ויחסי דת ומדינה – בישראל ובעולם.

מידע נוסף
 
פרופ' מנחם מאוטנר

מנחם מאוטנר הוא פרופ' מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ומופקד הקתדרה למשפט אזרחי השוואתי ולתורת המשפט ע"ש דניאל רובינשטיין. הוא מחברם של חמישה ספרים, עורכם של שישה ספרים, ומחברים של למעלה משמונים מאמרים שראו אור בישראל, בארצות הברית ובבריטניה. ספרו האחרון Law and the Culture of Israel ראה אור בשנת 2011 בהוצאת Oxford University Press.

מידע נוסף
 
פרופ' סמי סמוחה

סמי סמוחה, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. הוא פיתח את מודל הדמוקרטיה האתנית על בסיס המשטר הנהוג בישראל ("מדינה יהודית ודמוקרטית") וחוקר את קיומו בוריאציות שונות בארצות אחרות.

מידע נוסף
 
פרופ' בני נויברגר

פרופסור אמריטוס מהאוניברסיטה הפתוחה. בעל תואר שלישי במדע המדינה מטעם אוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, ארה"ב (1975). כיהן בעבר כעמית מחקר במכון טרומן (האוניברסיטה העברית) ובמכון פלורסהיימר. פרופ' נויברגר כיהן כחבר "ועדת קרמניצר" וכיו"ר ועדת המקצוע לאזרחות במשרד החינוך והתרבות.

מידע נוסף
 
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up